פרשת "בית ספר קוואנג'ו אינהיווה"
בקוואנג׳ו, העיר השישית בגודלה בקוריאה הדרומית, היה בית הספר לתלמידים חירשים, שנוסד בשנת 1961.
על פי חקירה שנערכה ב2005, 5 מורים והמנהל, התעללו מינית או אנסו 9 מהתלמידים חירשים בין השנים 2000 ו2003. מורה חדש שהתקבל לעבודה במוסד, הזעיק את ארגוני זכויות האדם ב2005, ולאחר מכן פוטר מעבודתו.
9 קורבנות העידו, אבל יותר קורבנות ככל הנראה הסתירו פשעים נוספים מחשש השלכות או בגלל טראומה. המשטרה פתחה בחקירה 4 חודשים לאחר מכן, רק לאחר שתלמידים לשעבר שוחחו עם תחנת טלוויזיה ארצית.
ממשלת העיר גוואנג'ו והמועצה של בית הספר ניסו להדחיק את המקרה, וסטודנטים והורים שבתו במשך 8 חודשים מחוץ למשרדיהם, וקראו לצדק.
מבין 6 הפושעים, 4 קיבלו עונשי מאסר, ו2 האחרים שוחררו מיד משום שחוק ההתיישנות על פשעיהם פג. בית המשפט המקומי גזר על מנהל בית הספר תקופת מאסר של 5 שנים, ו4 אחרים קיבלו עונשים כבדים יחסית. אבל בית המשפט לערעורים הפחית את פסק הדין הראשוני, והעניק פסקי דין קלים יותר.
בין אלה שנעצרו, 2 שוחררו לאחר פחות משנה בכלא לאחר שתנאי השעייתם. 4 מתוך 6 המורים הוחזרו לבית הספר. המקרה לא עורר תשומת לב תקשורתית רבה כאשר הם הועמדו לדין ב2005, אך באותה תקופה ביקרו פעילי זכויות אדם וקורבנות את ההליך המשפטי הרשלני נגד המתעללים.
אירועי החיים האמיתיים העניקו השראה לסופר גונג ג'י-יאנג שחיבר את הספר ב2009 אשר מאוחר יותר הותאם לסרט 2011 The Crucible (מושתק), המתאר את האלימות המינית והגופנית ואת ההליכים המשפטיים המודחתים. הסרט הפך ללהיט, הכניס לקופה 30 מיליון דולרים ,ו4.7 מיליון צופים, כמעט עשירית מאוכלוסיית דרום קוריאה, ומבין הצופים היה גם הנשיא לי מיונג באק.
זעקה ציבורית מסיבית הניעה את המשטרה לפתוח מחדש ולהשקיע מחדש את המקרה. אחד העדים, המורה לשעבר, בן 71, קים יונג-איל, טען כי הוא הוכה ונאלץ להתפטר ב1968 על ידי מנהל בית הספר ואחיו, סגן המנהל, לאחר שקים סיפר כי 2 ילדים הוכו ונרצחו עד 1964. בוגרים אחרים טענו כי בנו של יו"ר מועצת המנהלים של בית הספר אילץ שתי תלמידות להתפשט וכיסה אותן בציורי ערום ב- 1975, והוסיף כי העבריין מלמד אמנות בבית ספר אחר באותה העיר.
2 חודשים לאחר הופעת הסרט והמחלוקת שעולל, מועצת קוואנגג'ו סיטי רשמית לסגור את בית הספר בנובמבר 2011.
כמה מהמורים הודה באשמת הטרדה מינית, כולל המנהל לשעבר בן 63, אשר בחודש יולי 2012 נידון לבית המשפט המחוזי בגוואנגג'ו ל12 שנות מאסר בגין תקיפה מינית של סטודנט בן 18 באפריל 2005 .
בעקבות הזעם של העם קוריאני והלחץ הגובר על פוליטיקאים, פרלמנט דרום קוריאה אישר פה אחד את "חוק דוגני" באוקטובר 2011, שמבטל את ההתיישנות על פשעי מין נגד ילדים מתחת לגיל 13 ונשים; הצעת החוק גם מגדילה את מספר שנות ישיבה בכלא.
עם זאת, רבים מארגוני זכויות האדם, שעבדו במשך זמן רב לקידום רווחתם של הנכים אמרו כי התגובות הציבוריות צריכות להוביל לפתרונות מעמיקים וארוכי טווח יותר לטיפול בפגיעות זכויות אדם שכיחות נגד נכים.
תרגום מהעמוד של ויקיפדיה.