חזרה על עמדת הפילוסוף

שיעור קודם דיברנו על עמדת הפילוסוף, כעת אנו נדבר על יחס הפילוסוף לדת. ראינו שיעור קודם שהפילוסוף מאמין שהעולם נברא מאצילות האל, אמיתת האל יצרה את העולם והעולם תלוי באל, הוא מחויב ממציאות האל.
בהגיענו אל מעשה הדת נראה לומר שכלפי האל המעשה אינו חשוב, אלא שכלפי האדם עצמו הדת היא דבר חשוב. מצוטט ככל הנראה מאפלטון "הרגו מי שאין לו דת" הדת נחשבת, בעיני הפילוסוף, מצווה המחויבת כלפי אדם המצפה ללכת בדרך הנכונה.
ישנו משל(משל הצפייה בשמש ישירות או דרך ההשתקפות שלה במים) מפילוסוף בשם אלפאראבי האומר שהפילוסוף רואה את האמת בבירור ואילו הדתות הן בעצם שיקוף דהוי של האמת בדרך כזו שכל אחד יוכל ללכת בדרך הנכונה.
הפילוסוף בתשובתו למלך הכוזרי אומר שאין באמת חשיבת למעשים שלו.
עליית ריה"ל לארץ ישראל עפ"י גניזת קהיר
בקהיר השתמרה גניזה בת אלף שנים שהתגלתה ע"י שניאור זלמן שכטר, הוא לקח את הגניזה לקיימברידג' וגם כיום רוב הגניזה שם והיא פוזרה גם במקומות אחרים אך רובה נמצא באוניברסיטת קיימברידג'. מדובר על כמאתיים אלף דברים שלא קוטלגו עד לעת האחרונה. הדבר נבע מכך שיש שם המון חומרים, אפילו תעודות מסחר משום שהיו כתובים בעברית, שפת הקודש.
גם לאחר שאותו החומר שומר וצולם וכבר היה ניתן לקחת לכל אחד חלק מהדברים עדיין קשה מאוד לאסוף שם חומרים בצורה מסודרת. רק לאחר הרבה זמן, בשנת 2000, בפרוייקט פריידבר ביוזמת דב פריידבר, הועלו חלקים רבים מקוטלגים אל האינטרנט ועוד עבר הרבה שדרוגים מאז.
אודות ריה"ל
ריה"ל חי בספרד ומפורסם בהיותו משורר וגם מעבר לכך הוא היה רופא החצר.
חוקר בשם גוייטן חשב אולי נמצאות פרטים אוטוביוגרפיים אודות ריה"ל והוא גילה שם פריט אחר פריט דברים אודותיו, הוא מצא בין הדברים מכתב של ריה"ל אל ידידו שם הוא אומר שהוא רוצה לעלות. משירים של ריה"ל נראה כמה הוא רוצה לעלות לא"י אך מעבר לכך גם נשמע משיריו שאנשים ניסו להניא אותו מלהגיע. בעזרת גלויה שהתגלתה ניתן לראות שריה"ל הגיע אל מצרים בשנת 1140 בתקופה זאת שנמשכה כשישה חודשים כותב ריה"ל שירים, קודש וחול, ויש תיעוד על מאבקים על אירוח ריה"ל ע"י הרבה אנשים חשובים.
ככל הנראה ריה"ל הגיע לארץ אבל רק לתקופה קצרה והוא הולך למות מוות ככל הנראה מוות לא טבעי...[עיין במצגת השיעור]
משמעות עליית ריה"ל לארץ ישראל
ריה"ל שולח איגרת ל-ר' שמואל הנגיד את סיבת עלייתו ועוד כותב זאת בשירים שיש המציעים לו שלא לעלות לארץ, ובשניהם הוא יוצא כנגד החכמה היוונית.
בחתימת הספר החבר רוצה לעלות לא"י והמלך מנסה להניא אותו. הספר שפתח בכוונתך רצויה אך מעשיך אינם רצויים אומר בחתימתו שצריך לעשות מעשים ולעלות לא"י. המלך ניסה להניא את החבר בשביל שיישאר בספרד ולא יעלה לארץ משום שהקב"ה כבר הבין אותו וידע את רצונו. ריה"ל מזהה את הרצון להישאר בחו"ל כהשפעה של החכמה היוונית משום שלחכמה היוונית אין שום מעשה בפועל, ריה"ל אומר שהמעשה משנה ואל תטעה את המלך התודעה היוונית.