relexing Solfeggietto by Bach on my guitar🎸

orelugorsky (48)in #classic • 6 years ago (edited)

ההיסטוריה שלי עם מוזיקה התחילה בגיל 6 כשההורים שלי לקחו לקונצרט של התזמורת הסמפונית. אחרי הקונצרט הם שאלו אותי על מה אני רוצה לנגן. אמרתי להם שאני רוצה לנגן על קונטרבס
אז הם שלחו אותי לנגן על צ'לו שזה היה מעיין אלטרנטיבה. למדתי לחיות עם זה ועם הזמן הבנתי שלא באמת שומעים את הקונטרבס בתזמורת, הוא סתם נראה מגניב

ניגנתי שבע וחצי שנים

לאורך כל אותם שנים הייתי חסר משמעת וצעדתי במקום כמה שנים. תמיד שנאתי שאומרים לי מה לעשות ולא הבנתי שבמוזיקה קלאסית זה כל הקטע ...רוב השנים הייתי עם מורה שנתנה לי הרבה חופש ונתנה לי לנגן יצירות וירטואוזיות . היא הייתה בן אדם מדהים ומצחיק והיא הייתה כמו משפחה בשבילי כל השנים האלו. אבל תכלס לא עשיתי כלום הייתי עצלן ולא ניגנתי בין שיעור לשיעור. הגעתי לכל שיעור לא מוכן והמורה פשוט אהבה את הכשרון שלי והשמיעה שלי. יום ניסיתי מורה אחרת וקיבלתי כאפה לפנים היא דרשה משמעת וקריאה מעמיקה בתווים ונתנה לי יצירות למתחילים. הרגשתי נעלב וחזרתי למורה הקודמת. אז יום אחד הלכתי למבחן עם כמה שופטים מכובדים שפשוט אמרו שמה שאני עושה זה חרא

הבנתי שבמוזיקה הקלאסית החתימה של המוסד קובעת עם אני טוב או לא והבנתי עד כמה החופש קטן. כל מה שדימיינתי עליו זה מה אני אעשה כשאני אסיים את לימוד הנגינה ואיך אני יצא לחופש ואמציא את עצמי מחדש.

באותה תקופה גיליתי את הגיטרה במחנה מוזיקה בעין השופט. היו כמה אנשים בחבורה שהייתי בה שניגנו על גיטרה. ראיתי איך מנגנים עם פריטה חופשית ומאלתרים חופשי. וחשבתי לעצמי- הם חייבים להיות עצלנים כמוני... אז התחלתי לנגן על גיטרה ועד היום רמת הטכניקה שלי נמוכה יחסית- הקדשתי את עצמי ליצירה ולחופש. אני מקווה שבזמן הקרוב האלבום שלי יוולד מתוך האג'נדה הזאת

אז לפני שנתיים הפסקתי לנגן על צ'לו
אבל בזמן האחרון התבגרתי קצת ואני מוצא את עצמי מתמסר למערכת ומנגן יצירות של מתחילים על גיטרה
זהו סופג'טו מאת באך

My history with music started at the age of 6 when my parents took me to a concert of the symphony orchestra. After the concert they asked me what instrument I wanted to play. I told them I wanted to play double bass
So they sent me to play the cello- that was an alternative way.And I learned to live with it. over the time I realized that you do not really hear the double bass in the orchestra, it just looks cool.

I played seven and a half years

All these years I had been disorganized and had been wasting time for a few years. Most of the years I had a teacher who gave me a lot of freedom and let me play virtuoso compositions that children. She was an amazing and funny person. she was like a family to me all these years. But I did not do anything. I was lazy and I did not play between the lessons. I came to every class not ready - the teacher just loved my talent and my hearing. One day I tried another teacher and it was relly hard. She demanded discipline and a deep reading of the musical notes and gave me compositions for beginners. I felt insulted and went back to the previous teacher. So one day I went to the test with some respectable judges who just said that what I did was shit.

At that time I discovered the guitar in a music camp in Ein Hashofet. There were several people in the group I was in who played guitar. I watched them playing with freestyle and free improvisation. And I thought to myself - they must be lazy like me ... So I started playing guitar and to this day my technique is relatively low - I dedicated myself to creativity and freedom. I hope that in the near future my album will be born out of this agenda

So two years ago I stopped playing the cello
But lately I've grown a bit older and I find myself giving myself up to the system and playing guitar compositions for begginers...

This is Solfeggietto by Bach